נא להכיר : סבטלנה לבונץ

 

 

 

    

שם: סבטלנה לבונץ 

ארץ לידה: רוסיה

מגורים: עכו

תפקיד: מרכזת מערך הטיפול והשיקום

 

איך הגעת לעבוד בכפר?  לפני 17 שנים, בסוף לימודי באוניברסיטת חיפה, רציתי להתמחות בתחום השיקום. שלחתי 40 קורות חיים, ומהכפר הזמינו אותי לראיון ראשון. לא הייתי מעולם בטבעון ולא הכרתי כלל את הכפר. הגעתי לראיון עם חיה תלם ובשיחה איתה דיברה איתי על כך שיש חיים בקהילה, אנשים מתקדמים כמו במודלים שלמדתי עליהם. שמחתי לשמוע שיש מקום כזה בארץ. מיד לאחר הראיון התבשרתי שאוכל להתחיל לעבוד. התחלתי את דרכי כעובדת רווחה עם קבוצה שמנתה יותר מ-20 חברים. "נזרקתי למים" עם עברית חלשה, אבל התמודדתי ו"נדבקתי " לכפר תקוה.

 

אם לא היית בתפקיד הנוכחי מה היית? פעם אחת כבר עשיתי שינוי במקצוע: למעשה עסקתי בהוראה כ- 18 שנה .ובארץ עשיתי הסבה-הלכתי ללמוד  עבודה סוציאלית באוניברסיטה. חוץ מזה הייתי רוצה להיות עורכת דין, רופאה, ומדריכת טיולים (חבל שאי-אפשר להיות הכל ביחד!).

 

מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?: אני מאוד אוהבת לרקוד. אוהבת טיולים מכל הסוגים: נסיעות לחו"ל במאורגן, לא מאורגן, טיולים בארץ, ברגל או ברכב, להכיר תרבויות שונות, לבקר במוזיאונים, לפגוש אנשים חדשים. הכל מעניין אותי. אוהבת לראות הצגות וסרטים בקולנוע, בעיקר דרמות מהחיים. אוהבת מאוד להיפגש עם חברים סתם בלי סיבה., לפטפט, לצחוק.

 

מה מצחיק אותך? הרבה דברים. אני אוהבת משחקי מילים , בדיחות של כפל משמעות. בכלל אני צוחקת הרבה מאוד. לפעמים אנשים שואלים אותי למה אני מחייכת כל הזמן. ההסבר הוא פשוט:טוב לי לחיות, והחיים הם מעניינים

 

מה יכול להרגיז אותך? בעבודה - חוסר אחריות שנוגע לדברים חשובים ומשמעותיים. באופן כללי- טיפשות,בגידה וחוסר נאמנות.

 

לו היית בע"ח  - מי היית? כלב סן –ברנרד. יש לי כבוד אליו, הוא אמין, חזק, קר רוח אבל נותן יחס טוב לכל העולם, לא משנה מה קורה. הוא חם, מגן. יש לו עיניים חכמות שמבינות הכול.  

 

אם הייתי זוכה במיליון דולר : הייתי מטיילת סביב העולם. מתחילה ממקום שלא ביקרתי בו אף פעם, אולי אוסטרליה. לאט לאט עוברת ממקום למקום, מכירה אנשים ומקומות ומבינה גם את עצמי. אחר כך ממה שנשאר – אלוהים גדול..

 

עם איזו דמות היית רוצה להיפגש לקפה? מישהו שאי אפשר לפגוש... עם כוח עליון שיודע הכל. הייתי שואלת אותו: איך נוצר העולם?

 

איזו דמות השפיעה על מי שאני כיום? אבא שלי ללא ספק. הוא נתן לי כל כך הרבה אהבה שמספיקה לי לכל החיים. אהבה היא ביטחון. המון שנים הוא כבר לו בחיים אבל גם כשהיה רחוק פיזית הרגשתי את התמיכה שלו, כמו עטיפה, או מקל הליכה.. תמיד היה לו זמן בשבילי, הרגשתי איתו הכי חשובה בעולם. 

דמות נוספת היא מנהל בית הספר שלי- תום. בגללו קראנו לבית הספר "אוהל הדוד תום". הוא לימד


אותנו מה היא השקפת עולם הומאנית, הוא האמין בקבלת כל אחד כפי שהוא, ולא רק במילים. שתמיד צריך ללכת הלאה בלי לעצור, להמשיך ולהתפתח אך בלי לפגוע את האחרים בדרך.

 

ספרי על זיכרון ילדות שלך: אני ואחותי היינו מכינות הופעה לכל חג. כל המשפחה הייתה יושבת בשורות ואנחנו היינו מופיעות בתוכנית שלמה, הצגה, שירים, חידות.

עוד זיכרון שלי – כשאבא היה בצבא, גרנו באוהלים בבסיס. בקיץ היו מתרגלים טיסה בשדה . ליד האוהל שלנו הייתה ערמה של חול ששמו עבור הילדים. אחרי הטיסות היו עוברים הקצינים ונותנים לנו, לילדים, שוקולד. אבא היה אומר לנו לא לקחת מהם, אבל היינו לוקחות.. היינו חוזרות לאוהל מרוחות בשוקולד, ואבא היה שואל – "שוב לקחתן שוקולד"?

 

ההמלצה שלי: 

אני ממליצה לכל אחד ואחת לרקוד – הריקוד משמח והוא כלי לביטוי עצמי, נותן הרגשה של ביטחון  והנאה, וטוב בשביל לגוון את השגרה שלנו.

 

דף בית 
אודות
רקע היסטורי
בית לחיים
חזון ויעוד
דרושים

הטיפול והשיקום
מרכז טיפולי
מגורים
הצוות הטיפולי
שרותי הבריאות

דיור בקהילה
מערך הדיור

תהליך הקליטה
תוכנית צעירים
תהליך הקליטה

מערך התעסוקה
ידע כללי
התחום היצרני
יוצרים בכפר
תעסוקה במרחב הכפר
תעסוקה בשוק החופשי
תעסוקה אחרת

כתובת: כפר תקוה, ת"ד 17
קרית טבעון 3601001


 04-9838666, 04-9539721

                 

ניתן לתאם ביקור אצלנו בתאום טלפוני מראש

ארטוויז'ן | Quickyweb